את תהליך התכנון עם המשפחה התחלתי לפני שהקורונה פרצה אל חיינו וטרפה את כל הקלפים.
תהליך שנפרס על פני שנה בין סגר לסגר, ולסגר נוסף לקינוח, והושלם רק לפני כחודש.

את הדירה הם קנו ״על הנייר״ לפני מספר שנים, ולמרות שתיכננו הכל בעצמם ובחרו בקפידה הכל עפ״י טעמם האישי, ״משהו שם לא עבד״ לדבריהם.
הבחירה בגוונים נייטרלים של לבן ואפור בכל האלמנטים בחלל – בריצוף, בחיפוי, במטבח, בטקסטיל, בתאורה ובריהוט – בשילוב עם קירות ״עירומים״ הולידה דירה שמשרה אווירה קרה ולא נעימה, ולחלוטין לא מספקת תחושה של בית.
שנפגשנו היו להם מספר בקשות שרצו שיתממשו;
1. ״לחמם את הבית״. שהאווירה בבית תהפוך לנעימה וחמה.
2. ״אפקט הוואו״. שהתכנון והעיצוב יהיה מיוחד וייחודי להם, ולא כזה שרואים אצל כולם. שייכנסו אל הבית, ויוכלו להתפעל ממנו כל פעם מחדש.
3. ״פינת בית קפה״. פינת ישיבה נוחה שתתפקד כפינת עבודה/פינת משפחה, שתיתן תחושה של ישיבה בבית קפה ולא בבית, ואם אפשר אז שתכלול גם בר משקאות.

עם הקווים המנחים אלו יצאתי אל מלאכת התכנון והעיצוב. במהלך התהליך נבחנו מספר סקיצות, שעזרו לנו לחדד ולדייק את הכיוון העיצובי, את הפונקציונליות הנדרשת ואת בחירת החומרים עד לגיבוש התוכנית הסופית. את התהליך כולו ליוויתי בהדמיות פוטוריאליסטיות אשר הפכו את תהליך קבלת ההחלטות לפשוט יותר.